 |
עולים בשביל הנחש
|
הטיול לנחל בוקק
נחצה את הכביש בזהירות (נוסעים כאן מהר, זהו כביש בינעירוני) ולפי השלט נרד לנחל. נחל בוקק עובר בדרום מדבר יהודה. כמות הגשמים קטנה, בין 50-150 מ"מ בממוצע שנתי. הקרקע עשויה מסלעי גיר וקירטון לסירוגין, כך נוצרים הקניונים והגיאיות. הקירטון מקנה לקרקע את צבעה הלבן והבהיר ואת צורת הגבעות המעוגלות. במצוק ההעתקים, בו עובר הנחל, נחשף מעיין שכבה, הוא עין בוקק, אליו מועדות פנינו. מקור מימיו בגשמים שירדו באזור ההר. המים חלחלו בסדקים של הגיר המרכיב את מדבר יהודה, עד הגיעם לשכבה אטומה למים, שכבה חרסית. כך המים זורמים עליה, עד שהם מוצאים "פרצה" במצוק ובה הם נובעים כמעיין.
רגע לפני - גיחה למיצד בוקק
לפני שניכמס לנחל נמליץ על ביקור שמחייב טיפוס קצר במדרון הצפוני של הנחל - מיצד בוקק, הנמצא במקום בולט ואסטרטגי. בשל היות המקום נווה מדבר, היו באזור שטחים חקלאיים שהתבססו על גידול צמחי בושם, תמרים וכדומה. ייתכן שבשלב מסויים שימש המבנה שאליו הגענו דרך הגנה על המעיין מסיבות ביטחוניות. האזור היה מוכר בתקופה הרומית ביזנטית ואפשר היה לעבור ברגל. כך איבטח המיצד את העולים להר חברון דרך מעלה בוקק, וחסם את הדרך לעין גדי.
במיצד נראה מבנה ריבועי בגודל של 20 על 20 מטר, ובו מגדל פינה, שחלש על האזור המעובד סביב למבנה. האזור המעובד הושקה באמצעות אמות, שהוליכו את המים מעין בוקק עד למיצד ולשטחי החקלאות. שרידים מהאמות נראה ביציאה מעין בוקק לכיוון הרכב.
מחפירות שנערכו במקום הסתבר שהמיצד קיים מאז התקופה החשמונאית ועד המרד הגדול בתקופה הרומית. רק במאה הרביעית לספירה חזר להיות מיושב, עד התקופה המוסלמית.
אל המעיין
נרד לאפיק הנחל ונעלה לפי המסלול השחור, המסמן את השביל בתוך הערוץ. כבר בהתחלה נראה בריכות מים קטנות וזרימה קלה, נפגוש בצמחיית הנחל האופיינית לאזור, בשיחי מלוח ועצי אשל. באביב נבחין בפריחה צבעונית.
לאורך הערוץ צינור מים מודרני, בולט בנוף, המוביל מים למלונות.
לאחר הליכה של כחצי שעה בנחת, נגיע למפל, לבריכה ולמערה של נחל בוקק. זוהי פינה קסומה, שקטה וייחודית. כאן מותר לשתות ממי המעיין וליהנות מצלילי שכשוך המים במדבר, להם טעם מיוחד וקסם.
קלי הרגליים בינינו יוכלו להמשיך ולעלות אחרי המפל ולחפש את הנביעה בין הקנים והצמחייה הסבוכה.
נחזור באותו השביל תוך כ-20 דקות לכביש בו חונות המכוניות ליד מלון מרידיאן.
|