טיולי ג'יפים

המדבר הבראשיתי נפרס לעינינו . דרכי המדבר, בהן העבירות קשה, נפתחות בפנינו עם נוף קדומים מרהיב ועוצר נשימה.
ניתן לטייל עימנו בכל רחבי המדבר, וליהנות מהדרכה איכותית ומעניינת.

להלן כמה הצעות למסלולי שטח יפים:
¨ דרכי הבשמים הנבטיות – מסלול מרתק בעקבות דרך המסחר העתיקה שהובילה מדרום ערב, אל נמל עזה.
נטייל בקטע הדרך ממואה שבערבה, אל עבר מכתש רמון. במסלול מצודת מואה וחאן נבטי, המשך למצד קצרה ממנו נפרסים נופים יפים, לאחר מכן עם נחל נקרות אל מצד נקרות, ואל בור המים הנחבא בערוץ. מכאן נצא דרך נחל חדב אל המישר, וממנו למכתש רמון, ואל חאן סהרונים, לצד עין סהרונים. ניתן לסיים מסלול זה בעיר העתיקה עבדת.

¨ סודות הר כרכום – סיור אל ההר המקודש, השוכן על גבול ישראל מצרים. נכיר מקרוב את האתרים וההתיישבות למרגלות ההר, את המקדשים, וכמובן את ציורי הסלע הרבים על ההר וסביבותיו. הסיור משלב את סיפורי המקרא, עם הממצאים המענינים בהר, ובוחן את התיאוריה של פרופסור עמנואל ענתי אודות היותו של הר כרכום – הר סיני המקראי!!


¨ בעקבות ספר בראשית בים המלח! – נכיר מקרוב את סיפורי בראשית בתצפיות הר סדום, מישור עמיעז, נחל עזגד, ונחל אשלים. סיפור סדום ועמורה, לוט ובנותיו, מלחמת חמשת מלכי הכיכר, מלחמת מלך מואב בישראל בימי הנביא אלישע ועוד…

סיור פרטי בגיפ ממוזג

2. מסלול באזור ערד - ביקור בעתיקות המצד הרומי הקדום - מצד חתרורים ירידה
אל במת מדבר יהודה היפה, ממנה נשקפות תצפיות מדבר יפות - המשך אל ראש נחל
יעלים, ומפל נחל בוקק - תצפית מרהיבה אל הרי מואב, ים המלח, סיפורי המדבר,
וסיפורי ספר בראשית עם פריסת שטח לקפה ועוגה באחת הנקודות הרומנטיות. סיום
ויציאה לעבר ים המלח.

3. מסלול באזור כיכר סדום - נצא אל נופי החוואר הלבנבן של נחל אביה ונחל
אמציה. נסייר בינות לצוקי החוואר המתנשאים לגובה של 50 מטר ויותר, נמשיך אל
כיכר סדום, ונכיר מקרוב את המפעל החקלאי המרשים שבמקום. המושבים נאות הכיכר,
ועין תמר על כ- 100 המשפחות שבהם הקימו בדרום ים המלח חקלאות לתפארה. נתארח
לקינוח ב"פאטה מורגנה" לתה צמחים וכיבוד קל. ניתן לשלב בטיול זה גם הליכה
בחווארי מצדה.

4. "דרך הבשמים" הקלאסית - מהערבה ללב מכתש רמון.
רקע כללי-
המסלול שלפנינו עובר בנתיב קדום, ששימש את הנבטים להובלת סחורות יקרות (ובהם
המור והלבונה המפורסמים) מדרום ערב לעבר נמלי הים התיכון (בעיקר לעזה). לתחומי
מדינת ישראל נכנסת הדרך המפורסמת בקרבת מושב צופר. לכאן היו מגיעות השיירות
לאחר, שסיימו לרדת את מתלולי הרי אדום, ולאחר שביקרו באזור פטרה (אל ביידא).
מכאן ממשיך הנתיב מערבה דרך הר הנגב הגבוה אל עבדת, וממנה הלאה דרך צפון הנגב
אל עבר נמל עזה.
המור והלבונה ועימם עוד מיני בשמים ותבלינים נחשבו סחורות יקרות ערך בעולם
הקדום. הקטורת נדרשה בכל מקדשי העולם הקדמון לצורכי פולחן וטהרה. הכמויות
שנצרכו היו משמעותיות ביותר, וכך נוצרה כלכלה חזקה המבוססת על סחר מקיף מדרום
ערב (ומאוחר יותר גם מהודו) אל עבר השווקים של מערב הים התיכון, קרי רומא ואיי
הים התיכון. הנבטים- שבט קדום ממוצא ערבי, שחי בחצי האי ערב מצא את עצמו "במקום
הנכון, ובזמן הנכון" מבחינה היסטורית. הנבטים השתלטו על דרך הסחר הבינלאומית
הזו במהלך המאה השניה לפני הספירה, ושלטו בה ללא מצרים עד שנת 106 לספירה
הנוצרית, אז כבש הקיסר טריאנוס את כל ממלכתם, והשתלט גם על סחר הבשמים באופן
חלקי!
בישראל עובר קטע קצר של הדרך המפורסמת, ולמרות שמדובר בסופה של הדרך, קטע זה
נחשב למסוכן מכולם מבחינת הנבטים, כיוון שכאן היו כבר קרובים לארץ הנושבת,
ונאלצו להסתתר מפני הרומאים, על מנת להוביל בבטחה את הסחורה היקרה מפז. הקטע
המוכר בו נטייל מחבר בין תחנת מואה שבערבה, לבין העיר הנבטית - ביזנטית עבדת
שבמרכז הנגב ליד שדה בוקר. מכאן המשיכה הדרך אל עבר מעיינות הבשור, ואל חופי
עזה (קטע טיול נפרד שלא יתואר להלן).
תיאור המסלול -
הכניסה ממזרח הינה בכביש הערבה מעט דרומה למושב צופר. ניכנס מערבה ליד מושב
צופר בערבה, אל דרך עפר דרך "שער דרכי הבשמים" - אלמנט ארכיטקטוני מרשים ויפה,
שהוצב בכניסה לציר על ידי המנהלה לפיתוח תיירות בנגב, בשנת 1999 ניסע אל עבר
חורבת מואה - בדרכנו נראה מימין את אתר הבנייה של מלון הדרכים המיוחד הנבנה
במקום על ידי קלוד ללוש (הבמאי הצרפתי), ובני בורה (איש עסקים ישראלי). חורבת
מואה, או בשמה הערבי מוית עווד הינה תחנת דרכים נבטית / רומית, שהוקמה לצד
מעיין הנובע כל השנה. באתר מספר שרידים הכוללים: חאן דרכים גדול (40X40 מטר),
שאחד מאגפיו שימש כבית מרחץ. מעיין ובריכה מטויחת, מצד רבוע, בו גרו ופעלו מספר
חיילים בכל משמרת, באחד מחדרי המצד פעל בית בד רומי להפקת שמן זית. בגבעה
הסמוכה נראים מערות ומחסנים, וכן שרידי אמת מים, וחלקות חקלאיות. ממואה נעלה על
דרך המסומנת בשחור וניסע עימה מערבה אל נחל קצרה אל תצפית מרהיבה מחורבת קצרה -
אתר נבטי נוסף בדרך. מצד קטן, החולש על הציר, ובנחל שמתחתיו בור מים המוסתר
היטב בדופן הנחל. המצד הינו למעשה מגדל תצפית, ובצידו (מעברה השני של הדרך)
שרידי במת פולחן, ו"מקדשון" פגאני קטן. דרכנו ממשיכה על במה מוגבהת, ויורדת מול
הר משא אל ערוץ משני של נחל נקרות. במפגש עם נחל נקרות, נפנה שמאלה (מערבה).
ונגיע למצד נקרות, ואל בור נקרות. מכלול נבטי שבו מצד לשמירה על הדרך, וכן בור
מים נסתר באפיק הואדי המתחבר אל נחל נקרות מדרום (ממול המצד הבולט מעל הנחל).
בור המים שוחזר במלואו על ידי המנהלה לפיתוח תיירות בנגב, וניתן לבקר בתוכו
כיום. המצד שולט על הציר, ולמעשה גם על הגישה לבור המים.
מבור נקרות ניסע אל עבר נחל חדב, ונעקוף את מעלה דקלים, שאיננו עביר לרכב
המדברי הגדול. נצא דרומה ומערבה, ונשתלב בכביש מספר 40 צפונה אל עבר מכתש רמון.
אם יאפשר הזמן נחזור אל עבר חאן סהרונים, ועין סהרונים. נאת המדבר של עין
סהרונים בלב מזרחו של מכתש רמון הינה אזור של חיים, שמשך את בני האדם בעת
הקדומה, כפי שהוא מושך עד ימינו את בעלי החיים. באתר זה הוקם חאן דרכים מרשים
(40X40 מטר) מוקף חומת סוגרים, המהווים חדרים לשימושים שונים. החאן נבנה בסמוך
למעיין טבעי הנובע כל השנה. חאן סהרונים היה תחנת הדרכים הקטנה האחרונה לפני
העיר הגדולה של הנגב באותה עת - עבדת.
הביקור בעבדת מומלץ כתחנה אחרונה לסיום סיור זה. העיר עבדת הינה התחנה המרשימה
ביותר, ששרדה בתחומי ארץ ישראל מדרכי הבשמים הנבטיות. זוהי עיר עתיקה הניצבת
כתמרור בולט מעל פני רמת עבדת, בגובה כ- 600 מטר מעל פני הים. העיר משתרעת על
פני 120 דונם (שטח מרשים וגדול מאד בימי קדם), ומכילה שפע של ממצאים מהתקופה
הנבטית - רומית - ביזנטית.

מידע נוסף בטלפון: 08:6594726 , 08:6584444