בחודשים האחרונים, בשקט בשקט, מגלים המוני ישראלים מחדש את אתר מצדה, ומגיעים אליו בהמוניהם. "בחנוכה האחרון הגיעו מאות אנשים להדלקת נרות בפסגת ההר", מספר, עדיין בהתרגשות, הרב שמעון אלהרר, רב מצדה. "ביניהם בלטו גם מאות חברי הנוער העובד והלומד וכמה מאות ממגורשי גוש קטיף, שהגיעו מהמלונות בהם שוכנו לאחר הגירוש. כל מי שהשתתף בארוע אמר כי יותר משהתרגשו למראה החנוכיה, הדולקת במקום ההיסטורי הזה, התרגשו עד דמעות לראות את שני הקצוות של העם ברגע נדיר של אחדות אמיתית. זו היתה אחוות אחים מדהימה, לראות אותם שרים ורוקדים יחד. היו לי דמעות בעיניים".
בראש מחוללי השינוי עומד הרב שמעון אלהרר, שכמו שאר חסידי חב"ד בארץ ובעולם, רואה שליחות עליונה במעשיו. הוא מארגן שיעורי תורה, בית כנסת פעיל וארועים רוחניים לכל העם, ולאט לאט, מצליח להביא למקום ישראלים רבים, שרוצים לקבל מעט מורשת קרב יהודית והרבה רוחניות עכשווית.
"אני מתחבר לקטע החיובי של האתר", אומר הרב אלהרר, "ולחבר את האנשים בארץ ובחו"ל למוטיב היהודי שבמקום, כי הרי חלק מהציבור לא בדיוק זורם עם רעיון ההתאבדות שהיתה כאן. אני, בפעילות שלי, מדבר בעיקר על היישוב היהודי שהיה כאן בעבר ועל החיים הדתיים שהתקיימו בראש ההר כבר לפני 2000 שנה. אני מביא את השמחה האותנטית וכך מחבר את כולם למקום".
תהלוכה אל ראש ההר
עיקר פעילותו של הרב שמעון אלהרר מתנהלת סביב בית הכנסת העתיק בהר. עד בואו של הרב למקום, לפני כשנתיים, בית הכנסת שימש כמוצג ארכיאולוגי עתיק, שמבקרים הסתכלו עליו והלכו. אלהרר ביקש להחיות את המקום. "ארגון זק"א תרם לבית הכנסת ספר תורה אחד וספר נוסף נתרם על-ידי יהודי מחו"ל. הקמנו מעין חדר ארון קודש, מבלי לפגוע באותנטיות ובייחודיות של המקום". טקס הכנסת ספרי התורה, לדבריו, היה אחד הארועים המרגשים שחווה במקום: "התחלנו בשלוש לפנות בוקר, למטה באתר. משם יצאה תהלוכה גדולה שעלתה בשביל המוביל לפסגת ההר, שם שוכן בית הכנסת. הטקס הועבר בשידור חי 'בוידיאו קונפרנס' ליעדים רבים בתפוצות. אין במקום מניינים קבועים, אבל משפחה שרוצה לחגוג כאן בר-מצווה, יכולה לעשות זאת עכשיו בקלות".
למה לחגוג בר-מצווה דווקא במצדה?
"כי זה מקום מיוחד, מרגש, עתיק והיסטורי לעם היהודי. מבנה בית הכנסת נשתמר כמעט במדויק כל השנים. אין בו כסאות, אלא מעין מדרגות מוגבהות, כמו אמפיתיאטרון. מצדה זה מקום בו גרו יהודים דתיים, ששמרו על מסורת יהודית כבר לפני 2000 שנה וזו תעודת הזהות שלנו. את זה צריך להדגיש".
הרב שמעון אלהרר (37), תושב ערד, נשוי ואב לשבעה, נולד באיטליה, שם שימש אביו כשליח של הרבי מליובביץ' ותנועת חב"ד. בתשמ"ה, 1985, עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בעמנואל, שם משמש האב, עד היום, כמזכיר בית הדין ומנהל בית חב"ד.
הבן, שמעון, התחנך בישיבות, אבל כבר מגיל צעיר ראה את ייעודו בחיים בפעילות לאחדות עם ישראל. היה לו גם ברור שאת שליחותו יעשה במקומות הפחות מוכרים או "נוחים" לציבור הדתי ושומר המסורת. "לא רציתי מקום שהוא חממה, אז הגעתי לערד", הוא משחזר, "הרב המקומי לקח אותי לנהל את מוסדות 'כולל יצחק' בראשותו. במשך שלוש שנים ניהלתי את המוסדות ולאחר השנים האלה והניסיון שצברתי, שאלתי את עצמי למה בים המלח ובכל האזור הענק הזה אין כלל פעילות דתית-תורנית, הרי עוברים שם מיליוני איש במשך השנה. מאז ועד היום אני מנהל בית חב"ד בים המלח ורב אתר מצדה".
"הכל אמיתי"
דווקא במצדה, "סוף העולם שמאלה", כדבריו, מצא חיבור בין חלקי העם ורוחניות גועשת: "פעם אחת הופיע כאן הזמר דייויד ברוזה. נוצרה בינינו שיחה מאוד חמה בנושא יהדות ואמונה", מספר אלהרר. "המקום הזה הוא כר מדהים לפעילות מאחדת לעם ישראל. פה אין פוליטיקאים ופוליטיקה, הכל אמיתי. אני אומר לאנשים, אתם רוצים הוכחה שתורתנו היא תורת אמת, תסתכלו פה באדמה. ההיסטוריה זועקת. אפשר להתווכח עם הוכחה קיימת שיש פה מקווה? שאנשים האלה שמרו תורה ומצוות כבר לפני 2000 שנה? לא תגיד שהרבנים המציאו את זה לפני מאתיים שנה, הנה זה פה, האדמה זועקת לך קדושה, היסטוריה. יש פה אמת מאוד חזקה, ממש מסמך היסטורי".
לדבריו, השאיפה לחיבור בין העבר להווה יכולה להתבצע בדרכים יצירתיות: "אולי בבית הכנסת יעמוד אדם בלבוש של פעם וכל יהודי שיגיע למקום יוכל לברך על ארבעת המינים או אולי נעביר מבית הכנסת הרצאה או שיעור תורני לקהילות בחו"ל. חברת תקשורת אפילו בנתה כאן תשתית. המטרה היא להעביר מהמקום הזה משהו אותנטי, יהודי".
