נאת עין גדי
.
ים המוות הכחול בלאט ינוע
וכל הר פה יתנשא גאה ורם
נחל ערוגות, זה הידוע,
מהלכו יישיר אל תוך הים.
האדמה תצהיב בלהט שמש
אך עין גדי היא נווה מדבר
יום חדש אינו דומה לאמש
ועתיד מזהיר צופן לה המחר
מתוך שירם של איתן פרץ ודב אהרוני
נווה המדבר הגדול במדבר יהודה הנו נאת עין גדי, המשתרעת סביב מעיינות נחל דויד ונחל ערוגות ומעיין עין גדי שביניהם. השמורה היפה שוכנת לצד ים המלח, הים הנמוך בעולם. במרחב זה נמצאים קיבוץ עין גדי ובו גן בוטני ו"חווית החיות", המצויים בין בתי הקיבוץ ופתוחים למבקרים, וכמובן – בית ההארחה הסמך לפארק קקטיסים מדהים. שמורות הטבע של נחל דויד ונחל ערוגות הן מהיפות שבשמורות הטבע בישראל. בית-ספר שדה, של החברה להגנת הטבע ובו גם אכסניה, תצוגה של בעלי חיים, תוכנית אור-קולית ותצפית נוף למפלי נחל דויד. לידו אכסניית נוער וממזרח – חוף ים מסודר ורוגע.
.
נחל דויד
נצא לטיול בנחל דויד להליכה קצרה במסלול הקצר עד המפל וחזרה, מהלך של כשעתיים בהנאה. בנחל פלג מים, צומח עבות, עדרי יעלים ולהקות שפני סלע הנהנים מהנחל. גם הזווית הארכיאולוגית מעניינת, שכן האזור משך אליו את האדם מאז ימי קדם, ואמנם נותרו שרידי יישוב ומתקנים של חקלאות קדומה.
¨ בשמורת נחל דויד עוד שני מסלולים: לשלוש שעות למדרגה התיכונה של הנחל, ולשש שעות, למדרגה העליונה שלו. מסלולים אלו מתאימים למיטיבי לכת.
נעלה בשביל משער השמורה במעלה הנחל. מיד נגלה מבנה אבן ועליו "מצפה יעלים" בצד שיח גדול וירוק ששמו "פתילת המדבר הגדולה" או בשם המוכר "תפוח סדום". זהו אזור לתצפיות ביעלים וזו חוויה נפלאה. נבחין גם בפתחי מערות קבורה חצובות מהתקופה ההלניסטית. השביל עובר בין עצי אשל ושיזף. נעלה לצד מפלי המים הזורמים. נוכל לפנות לאגם הבריכות הצלולות החבויות בסבך, בקירותיהן המוצלים גדלים טחבים ושרכים וביניהם בולט ביופיו השרך הגדול "שערות שולמית".
נחזור לשביל המגיע למרגלות מפל דויד, קיר המפל מכוסה בטחבים ועץ תאנה נאחז בין סדקיו. בתקרות הסלע, לצד המפל, אפשר להבחין בנטיפים. גודל הבריכה שבתחתית המפל משתנה משנה לשנה, כתוצאה משיטפונות החורף. מהמפל נרד חזרה לשער השמורה בשביל העובר בגדה הדרומית, מהלך כרבע שעה.
|
|
.
נחל ערוגות
מסלול של ארבע שעות, המחייב מאמץ בינוני.
נחל ערוגות מפורסם בזכות קניון תלול, צומח סודאני, מים הזורמים כל השנה ובעלי חיים.
המסלול מתחיל ומסתיים במגרש החנייה שבפתח נחל ערוגות, כ-600 מטרים מדרום לנחל דויד.
נעלה בסימון שביל אדום בגדה הצפונית של הנחל. משמאל בריכת מים עתיקה, שהייתה חלק ממערכת ההשקיה שהוליכה את מי הנחל באמות ובתעלות חצובות בסלע לבריכות אגירה ומהן לשטחים המעובדים. השביל מטפס במדרון, כי הנחל חתר כאן בסלע קשה ויצר קניון קצר שאורכו 100 מטר וגובה קירותיו כ-15 מטר. המים הזורמים בנחל כל השנה נובעים ממעיינות שכבה הנמצאים במעלה הנחל.
נמשיך במעלה השביל עד תחתית "מעלה בני המושבים", שביל המסומן בשחור ומגיע עד נחל דויד. כעבור 200 מטר נוספים נפנה בשביל היורד לקניון שבו "המפל הנסתר" (עד הנה – כשעה ממגרש החנייה). המפל, בגובה של 10 מטר, מגיע לבריכה שגודלה ועומקה משתנים בהתאם לשיטפון האחרון בנחל. על קירות הבריכה גדל השיח "שערות השולמית".
מכאן יש אפשרות להמשיך לבריכות הגדולות, מהלך של 20 דקות נוסםות. אפשר לעקוף אותן בעזרת שלבי הברזל התקועים בקיר הצפוני. כך נגיע לבריכה העליונה ונהנה מהמים בלב המדבר. חוויה של ממש.
.

מבט מנחל דויד לעבר ים המלח
.
.
|
|
 |
פסיפס בבית הכנסת העתיק
|
בית הכנסת העתיק בעין גדי
רקע היסטורי וארכיאולוגי:
היישוב היהודי בעין גדי, באתר בית הכנסת ובסביבתו, התקיים בין המאות השלישית עד החמישית לסה"נ, בפרק הזמן המכונה על ידי החוקרים: התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, או תקופת המשנה והתלמוד. מתחת לשרידי היישוב מתקופת המשנה והתלמוד נמצאו שרידים של יישוב יהודי מסוף תקופת הבית השני (התקופה הרומית הקדומה), שהשתרע מאזור היישוב מתקופת המשנה ועד מורדות תל גורן, בכיוון דרום-מערב.
שרידי היישוב שנחשפו כוללים רחובות, בתי מגורים ובית כנסת. ייתכן כי הבתים הסמוכים לבית הכנסת שימשו את בעלי התפקידים ששירתו בבית הכנסת, וכן שימשו כבית מדרש ואכסניה לאורחים (מבנה בית הכנסת נחשף במלואו, הרחובות והבתים נחשפו בחלקם.
בית הכנסת נבנה בראשית המאה השלישית לסה"נ. היה זה מבנה דמוי טרפז, שבקיר הצפוני שלו, הפונה לכיוון ירושלים, היו שני פתחים. רצפתו הייתה עשויה מאבני פסיפס בצבעי לבן ושחור. ארון הקודש היה תיבה מטלטלת.
בראשית המאה הרביעית לסה"נ נערכו שינויים במבנה בית הכנסת (ברצפת הפסיפס נעשו רק תיקונים). הפתח המרכזי, שבקיר הצפוני, נחסם והפך לגומחה בה ניצב ארון הקוד'\ש. שטח המבנה חולק באמצעות עמודים לאולם תווך ושני מרחבים מאורכים מדרום וממזרח. לאורך הקיר הדרומי נבנו שלושה ספסלים מדורגים. באמצע המאה החמישית לסה"נ נבנה בית הכנסת מחדש (זהו המבנה הנראה כיום) והוא כלל אולם תווך תחום על ידי שלושה מרחבים מאורכים ממזרח, מדרום וממערב וכן מסדרון ארוך ממערב למבנה. לפני הקיר הצפוני הוצב ארון הקודש ולפניו עמדה במה מלבנית. שם הותקנו רצפת פסיפס צבעונית באולם התווך וכתובת הקדשה במרחב המערבי. מחץ למבנה (בפינתו הצפונית-מערבית) הותקנו מדרגות אבן, שהובילו ליציע הקומה השניה. היישוב היהודי ובית הכנסת חרבו בשריפה שסימניה ניכרו בכל.
חפירות בנווה עין גדי
אתר האינטרנט של ד"ר גדעון הדס
.
|
|
הגנים הבוטניים בקיבוץ עין גדי
נמשיך בנסיעה דרומה וניכנס לקיבוץ עין גדי, שיש אומרים שהוא היפה בעולם. כאן נכיר את הצמחייה הטרופית שטופחה במשך עשרות שנים על ידי חברי הקיבוץ. זהו הגן הבוטני היחיד בעולם הנמצא בתוך יישוב, כך שסיפור הגן הוא למעשה סיפורו של קיבוץ עין גדי.
דור המייסדים, שעלה בשנת 1956, הבין שדשא ופרח יסמלו את ניצחונם על הבדידות, החום והמלח וידגישו את הסתגלות תושביו לנופי המדבר. במשך השנים התפתח הגן והוא מאכלס כיום למעלה מ-900 מינים מאזורים שונים בעולם. עצי תמר ודקלים מהווים את המוטיב המרכזי בגן. יש כ-30 מינים, צמחי מדבר מכל העולם, צמחים טרופיים מיערות הגשם הגדלים באוםן טבעי, צמחים מקומיים כמו תפוח סדום, מורינגה, אשל וצמחים המוזכרים במקורות היהודים כמו המור והלבונה. ליד בית ההארחה של הקיבוץ ניכנס ל"חוות הקקטוסים" הקרויה גם "זלמן לנד" ובה פאקר קקטוסים בעל אוסף נדיר של יותר מ-1,000 סוגי קקטוס וצמחי מדבר מישראל ומהעולם.
.
|
|
"חווית החיות"
פינת החי בקיבוץ עין גדי
בנוסף לגנים הבוטניים, פותחה גם פינת חי, הכוללת בעלי חיים, עופות וציפורים מכל העולם, בעיקר אלו האופייניים לאקלים החם והמדברי. ארמדילות, איגואנות, בבונים, צבי ענק סודאניים, צבים אוכלי בשר מדרום אמריקה, שועלי מדבר, צפרדעים רעילות, שהאינדיאנים נהגו למשוח ברעל שלהן את החצים, תוכים נדירים וטווסים.
.
|
|
חמי עין גדי
חמישה ק"מ דרומית לקיבוץ עין גדי, משמאל לכביש, מבנה גדול ושפת ים המלח, שקצת התרחבה. אלו מעיינות מים מינרליים בחום של 38 מעלות צלזיוס, הידועים בשם חמי עין גדי. עד מהרה יגיע לאפנו ריח הגופרית העולה מהמעיינות החמים. במקום מתקנים משוכללים להנאת המתרחצים כמו בריכות גפרית, מריחות בוץ, משטחי מנוחה על כסאות נוח והסעה בקרוניות פתוחות לים המלח, שהתרחק מהמרחצאות. גם הבריאים שבנו מוזמנים "להיכנס לבוץ", להתמרח בבוץ השחור השמנוני, לנוח על חוף הים ואחר כך לטבול בבריכת מי הגופרית בפנים. העור הופך לקטיפתי ותחושת התחדשות נותנת כוחות ואנרגיה נפלאים. בימי גשם וקור נתפנק בבריכות הסגורות במבנה, הכולל מזנון.
.
|
|
|
|